פסק-דין בתיק ת"א 11241-07

1.         עסקינן בתביעה לתשלום שכר טרחה מכוח הסכם בעל פה ולחלופין, לחיוב בשכר טרחה ראוי בגין ייצוג הנתבעים בעניינים משפטיים שונים החל מסוף שנת 2004 ועד לחודש יוני 2007.

2.         בפתח הדברים יוער כי תביעה זו הינה חלק ממכלול תביעות המתנהל/התנהל בין הצדדים, או מי מטעמם, ועל כן חרף היות הסוגיה לפניי מצומצמת הרבו הצדדים בהליכים והגשת בקשות שונות והתיק הגיע למימדים שאינם עומדים בשום יחס לסוגיה שעל הפרק.

מכל מקום, פסק הדין יתמקד במחלוקת היחידה שעומדת לפתחי, והיא סוגיית שכר הטרחה. כל טענה באשר לעסקאות נוספות שהיו בין הצדדים או מי מטעמם נדונה במסגרת הליך אחר (ת.א. 10971/07 - להלן "התביעה הנוספת") במסגרתו ניתן פסק דין, ואין מקום להידרש אליו פעם נוספת במסגרת הליך זה (ראה: הפתיח לכתב ההגנה; עמוד 3 לפרוטוקול מיום 21.6.07; עמוד 4 לפרוטוקול מיום 2.7.07;עמוד 12 לפרוטוקול שורות 20-23; וההחלטה מיום 28.3.11 בעמוד 14 לפרוטוקול שורות 16-20).

3.         לטענת התובע, עורך דין במקצועו, (בתמצית), הנתבעים יוצגו בעניינים שונים נוכח חובות כבדים בהם היו שרויים בני הזוג והתחייבו לשלם שכר טרחה מלא בגין הטיפול בעניינם לאחר שמצבם יתייצב, בין אם יהיה זה לאחר מכירת ביתם ובין אם יהיה זה לאחר שעסקאות שונות, לרבות באוסטרליה תצלחנה. עו"ד מוזס השותף במשרדו (לעיל ולהלן "עו"ד מוזס" ו-"משרד התובע", בהתאמה), טיפל במרבית ההליכים אך תוך שימוש במשרד כמו גם היוועצות בתובע וקבלת סיועו ככל שנדרש.

            מנגד, לטענת הנתבעים (בתמצית), נוכח מצבו הכלכלי הופנה הנתבע מס' 1 (להלן "ניר")  בשלהי שנת 2004 לעו"ד מוזס על מנת שיסייע לו להתמודד עם חוב לבנק כרמל איגוד למשכנתאות והשקעות בע"מ (להלן "הבנק הממשכן"). עו"ד מוזס התרשם מעברו הכלכלי של ניר ומראש סוכם עמו כי יסייע לניר להתמודד עם החוב לבנק הממשכן, בהתנדבות וללא תמורה. מעבר לכך, במהלך הזמן נוצרו בין השניים יחסי חברות וקירבה במסגרתם ניסה עו"ד מוזס לסייע לניר גם בתיקי ההוצל"פ שהתנהלו נגדו (4 במספר), בהתנדבות וללא תמורה. בפועל, טיפולו של עו"ד מוזס היה רשלני ובלתי מקצועי והתערבותו אך גרמה נזק ועל כן הנתבעים נאלצו להגיע לבדם להסדר סופי עם הבנק הממשכן ולהסדרים נוחים בתיקי ההוצל"פ. יתירה מכך, עו"ד מוזס אף ניסה להשתלט על חיי הנתבעים ועל מיזמים באוסטרליה שביקש ניר לקדם. משניסיון ההשתלטות לא צלח בידי עו"ד מוזס - נוצר קרע ביחסי השניים, אשר הביא להגשת תביעה זו כמו גם התביעה הנוספת. בשעתו הציע ניר לשלם שכר טרחה בסך של 20,000 ש"ח בעד הזמן שהקדיש עו"ד מוזס ומכל מקום, דרישת שכר הטרחה היא מוגזמת.

4.         בפתח הדיון, נסיר מעל דרכנו את הטענה בדבר זהות נותן השירות. התביעה הוגשה על ידי עו"ד נחשון. אין מחלוקת כי עו"ד מוזס הוא שותף במשרד התובע ובמסגרת זו ניתנו על ידו השירותים המשפטיים לנתבעים (ראה: סעיף 25 לכתב ההגנה; עמודים 4, 5 לפרוטוקול מיום 2.7.07; עמוד 14 לפרוטוקול שורות 29-31).

זאת ועוד. הוכח לפני שהשירות המשפטי ניתן ממשרד התובע תוך עשיית שימוש במשרד ובכלל זה כל המסמכים שהוצגו לפניי הם מסמכים שנערכו על גבי נייר המכתבים של משרד התובע. כך למשל, ההתכתבות בין עוה"ד מוזס ואשכנזי בעניין החוב לבנק הממשכן החל מיום 17.11.04 (ראה: נספח ב' לתצהיר עו"ד מוזס- הוצג וסומן ת/1; וראה גם:  נספחים ג/10, ג/14 ג/16, ג/19, ה/1, ה/6, ה/10, ה/16, ה/20, ה/22, ה/25, ה/31, ה/33, ה/43, ה/55, ה/66, ה/67, ה/74, ז/12, ז/18, ז/24). כך למשל, ההתכתבות בין עוה"ד מוזס וב"כ בנק לאומי לישראל בע"מ שהגיש נגד הנתבעים תביעה (ת.א. 17125/04, שלום חיפה) החל מיום 17.11.04 (ראה: נספחים ח/38-40 לת/1). כמו גם כל ההתכתבות עם צדדים שלישיים (ראה מכתב למינהל מקרקעי ישראל והתשובה המופנית לתובע - ה/84 ו-ה/85 לת/1; התכתבות עם ב"כ המלווים שהעמידו מימון לצורך רכישת הבית במסגרת ה'עסקה הסיבובית' - נספחים ו/1, ו/14-16, ו/18-20, לת/1; וכן במסגרת תיק הוצל"פ

01-3585496-1 - נספח ח/6 ל-ת/1; ותיק הוצל"פ 01-41806-05-7 - נספח ח/9 ל-ת/1).

כך גם כל כתבי בי הדין בעניינם של הנתבעים הוגשו באמצעות המשרד. כך למשל, במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 01-16494-74-4-4 הוגשו בקשות ותגובות בשם ניר "ע"י ב"כ עוה"ד י. נחשון (מס' רישיון 8675) ו/או ד. מוזס ו/או א. חן ו/או ר. פלג.." (ראה: נספח ג/1, ג/6 ל-ת/1; וראה גם: ג/21) וההחלטות נשלחו גם לתובע (ראה למשל: נספח ה/79 לת/1); כך למשל, כתבי בי הדין בתיק הוצל"פ שמספרו 02-36055-05-8 שהוגש נגד הנתבעים על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ (ראה: נספח ח' ל-ת/1); כך למשל גם במסגרת תביעת הנתבעים נגד הבנק הממשכן (ת.א. 1231/06 שלום חיפה - ראה: נספח ז/1-6 ל-ת/1); וכן במסגרת ההליכים בעניין פרטנר (תיק הוצל"פ שפתחה חברת פרטנר תקשורת בע"מ נגד ניר ומספרו 01-41806-05-7 ותביעת ניר נגד פרטנר שמספרה ת.א. 21210/06, שלום חיפה - ראה: נספחים ח/11, ח/21,  ח/27, ח/29, ח/33 ל-ת/1).

כך גם במסגרת ה'עיסקה הסיבובית', כספי הפיקדון, הועברו לעו"ד אשכנזי מחשבונם של "עו"ד נחשון יוסף ו/או מוזס דורון" (ראה: נספח ה/77 לת/1).

אך אין אנו נדרשים להרחיק לכת באשר הוכח לפני כי יפוי הכוח ניתן על ידי הנתבעים גם לתובע. כך למשל במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 01-16494-74-4-4 נתנו שני הנתבעים יפוי כוח ל "עורך הדין יוסי זיו נחשון ו/או דורון מוזס ו/או אייל חן" (ראה: נספח ג/4 ל-ת/1); ובמסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 02-3605505-8 נתנו שני הנתבעים יפוי כוח ל "עורך הדין יוסי זיו נחשון ו/או דורון מוזס ו/או אייל חן..." (ראה: נספח ח/37 ל-ת/1).

מכאן, כל שירות שניתן על ידי עו"ד מוזס, הריהו שירות שניתן על ידו כשותף במשרד התובע ודין הטענה להעדר יריבות להידחות.

מעבר לכך, הוכח לפניי כי אף התובע ייצג את הנתבעים. כך למשל בדיון מיום 4.1.06 בתביעה שהוגשה בשם הנתבעים כנגד הבנק הממשכן ועתירה לסעד זמני האוסר את פינויים  מהבית (ת.א. 1231/06 - ראה: נספח א' לתצהיר התובע - הוצג וסומן ת/3; וכן נספח ז/27 ל-ת/1) - התייצבו לדיון התובע, ניר ועו"ד מוזס במסגרת דיון זה הגיעו הצדדים להסכם פשרה עם ב"כ הבנק הממשכן שקיבל תוקף של פסק דין לפיו, בין היתר, התביעה תמחק ויעוכב פינוי הנתבעים מביתם במושב עין העמק, מגרש מספר 224 בהרחבה, הידוע כחלקה 41 בגוש 11742 (לעיל ולהלן "הבית"). התובע הוסיף והעיד, ועדותו לא נסתרה, כי במהלך הטיפול השוטף בענייני הנתבעים נועץ בו עו"ד מוזס והוא סייע לו ככל יכולתו (ראה: עמוד 20 לפרוטוקול שורות 1-3):

"ש. חוץ מדורון מי עוד היה מעורב?

ת. אני, דורון נועץ בי לא אחת וגם דיווח וככל שדורון נעזר בעורכי דין איני יודע, אני מניח זה מקובל שיהיה".            

תימוכין לעניין זה ניתן למצוא גם במענה התובע לעו"ד אשכנזי, בהעדרו של עו"ד מוזס, בכל הקשור למועד פינוי הנתבעים מהבית (ראה: נספחים ה/12 ו- ז/18 ל-ת/1).